אטיאס נ' בנק הפועלים בע"מ

פסק דין

1.לפנינו ערעור לפי סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן - החוק), בו מבקשת המערערת לגרוע עשרה שיקים (להלן- השיקים) ממצבת השיקים שחוללו בחשבונה של המערערת המתנהל אצל המשיב.

2.המערערת מנהלת בוטיק בגדים בירושלים , ומחזיקה בשני חשבונות בנק - אחד אצל המשיב, ואחד בבנק הבינלאומי הראשון.

3. כנטען בכתב הערעור, ביום 2.11.2011 הודיע למערערת הבנק הבינלאומי הראשון כי נמסר לו שהמערערת צפויה להפוך ללקוחה מוגבלת, דבר אשר ישפיע באופן ישיר על החשבון המתנהל בבנק הבינלאומי.

4.לטענת המערערת, היא ביקשה לברר את פשר הדבר אצל המשיב , ושם נמסר לה כי השיקים נשוא הערעור שהוצגו לפרעון - חוללו בהיעדר כיסוי מספיק.

5. המערערת טוענת כי המשיב נהג בניגוד מוחלט להבנות שהיו בינה לבינו, ללא כל התראה מוקדמת, ובניגוד גמור לדרך עבודתה מול המשיב בחודשים שקדמו לחילול השיקים.

לדבריה, אושרה לה מסגרת אשראי חריגה נוספת , שבאמצעותה מכבד הבנק הוראות תשלום מעבר למסגרת הקבועה בחשבונה ,וזאת במטרה למנוע החזרת שיקים.

המערערת טוענת כי בזמן מתן השיקים נשוא הערעור שהה מנהל הסניף בחופשה , וזה שהביא להחזרת השיקים.

לטענתה, אישור המסגרת החריגה נעשה בסמכות מנהל הסניף ,לתקופות קצובות , שלאחריהן היתה מפקידה את הסכומים שבחוסר.

המערערת טוענת כי מדובר בהתנהלות שגרתית בינה לבין המשיב , חוזה בעל פה , שבהסתמך עליו התנהלה ומסרה את השיקים לצדדים שלישיים.

6.עוד טוענת המערערת, כי הפיכת חשבונה למוגבל והפיכתה ללקוחה מוגבלת מהווים עבורה מכשול אמיתי ועלולים להביא לקריסת עסקיה.

כאמור, המערערת היא בעלת בוטיק בירושלים, המהווה מקור פרנסה לכ-6 עובדים , ולאחרונה אף חתמה על הסכם למכירת מחצית מהזכויות בחנות, כאשר חלק מתנאי הסכם המכר היה כי העסק ימשיך להתנהל באופן תקין , שאם לא כן - תוכל הרוכשת לחזור בה מרכישתה.

7.המשיב מצדו טוען כי השיקים סורבו כדין , לאחר שחשבון המערערת עמד במועד הצגת השיקים לפרעון בחריגה ממסגרת האשראי המאושרת.

לטענת המשיב, לא התקיימה בענייננו אף אחת מהעילות הקבועות בסעיף 10(א) לחוק המתירות גריעת שיקים ממניין השיקים המסורבים בחשבון ומשכך - יש לדחות את הערעור.

8.עוד טוען המשיב, כי בתאריך 8.8.2011 נשלחה למערערת התראה בדבר החלת ההגבלות בגין 6 שיקים שסורבו, ובתאריך 25.11.2011 סורבו בחשבונה 4 שיקים נוספים בהיעדר כיסוי מספיק.

לטענתו, בסך הכל מחודש יולי 2011 ועד לחודש דצמבר 2011 סורבו כדין בחשבונה של המערערת 17 שיקים , שסכומם הינו למעלה מ- 50,000 ₪.

9.לטענת המשיב, כל השיקים בחשבונה של המערערת סורבו כדין מחמת אי כיסוי מספיק , ומבלי שהיתה כל הסכמה ספציפית בינו לבין למערערת.

לדבריו, לא היתה כל הסכמה כוללת מראש על הגדלה ו/או חריגה ממסגרת האשראי המאושרת, ולא היה כל סיכום על התרעת הבנק בפני המערערת בכל פעם ששיק חולל בהיעדר כיסוי מספיק, וגם אם התריע המשיב בעבר - עשה זאת לפנים משורת הדין , ולא מחמת חובתו כלפי המערערת.

10.בדיון שהתקיים ביום 18.2.2013 ביקשה המערערת להגיע להסכמות עם המשיב , שהודיע כי נכון למועד הדיון חובה של המערערת עמד על סך של 145,000 ₪ , חוב שנגרם בעיקר כתוצאה מהלוואה שנטלה המערערת מהבנק.

11.לצדדים ניתנה הזדמנות להגיש טיעונים משלימים בעקבות הדיון.